מעשה אומנות
או מעשה יום־יום
שפה, צליל ומשמעות
ברוק הישראלי
"זה לא איזה כנרת שלי, זה רוקנ'רול…" (יהודה עדר).
הרוק הישראלי הוא פסקול החיים שלנו; מהנסיעה לעבודה ועד ליל שישי בהופעה, הוא מספר את הסיפור של השפה העברית ושל כולנו. ספרה של נורית אורן אבישר בוחן את לשונו של הרוק הישראלי כראי לשינויים שעברה העברית ולהתפתחות התרבות הישראלית משנות ה־70 עד ימינו; הוא עוקב אחר גלגולי השפה בפזמוני הרוק – מ"כוורת" ו"תמוז", דרך "תיסלם" ו"משינה", ועד "מוניקה סקס", "המכשפות", "הדג נחש" ו"טונה"- ומראה כיצד מבעי היום־יום הופכים למעשה אומנות.
האזנה מחודשת לשירים ישנים וחדשים מתווה מפה לשונית ורגשית של העברית – זו היורדת מהבמה החגיגית של ביאליק ושל עמיחי וצועדת יחפה אל הרחוב: מדברת, מתבדחת, מתריסה, ולעיתים גם שותקת. מנקודת מבט מחקרית הנשענת על כלים של הבלשנות הקוגניטיבית ועל תיאוריות סמנטיות עכשוויות, אורן אבישר חושפת כיצד למשל בשורה "רק אני ואנוכי נורמלי מכולם" נחשף הרובד המקראי לצד כמיהת הדור לנורמליות; וב"הר של בייגלך" של מוניקה סקס – מאחורי ההומור מסתתרת ביקורת חברתית עמוקה.
לצפייה במספר עמודים מתוך הספר לחצו על החצים
הנכם מוזמנים להצטרף אליי למסע אל השפה של הרוק הישראלי ואל הסיפור שהיא מספרת על התרבות ועל העברית שלנו. דרך שירים של כוורת, משינה, מוניקה סקס, הדג נחש ואחרים, נבחן כיצד מילים מרבדים שונים של העברית, החל מהמקרא ועד לימינו הופכות לפזמונים שנשארים איתנו שנים ומעצבים את השפה ואת הזהות שלנו.
ההרצאה משלבת קטעי מוזיקה, קריאה בשורות משירים וסיפורים על תהליך המחקר והכתיבה של הספר. זהו מפגש שמחבר בין ספרות, לשון ומוזיקה פופולרית, ומציע מבט חדש על השירים שמלווים את חיינו – מהרדיו של שנות ה־70 ועד לפלייליסטים של היום.
נורית אורן אבישר, עורכת לשון ומורה לספרות וללשון, גדלה בין מדפי ספרים וערמות תקליטים. המילים והמנגינות שעיצבו את ילדותה עוררו בה סקרנות שהובילה למחקר על השפה המתנגנת של הרוק הישראלי.
היא בעלת תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית מהאוניברסיטה העברית, ותארים שניים בעיתונאות מאוניברסיטת רוזוולט שבשיקגו, ובתרבות הילד והנוער ובלשון עברית – שניהם מאוניברסיטת תל אביב.